לא פעם שואלים אותנו האם נוכל לסייע עם בקשת פטנט שעברה מספר סבבי תיקונים וטיעונים מול בוחן של משרד הפטנטים, ללא כל אור בקצה המנהרה. במקרים כאלה, הלקוח בדרך כלל כבר השקיע כמה שנים ואלפי דולרים בכתיבה ובניהול הליך הבחינה של בקשת הפטנט, והוא מתלבט האם להמשיך להילחם או לוותר.
כשלקוח שואל אותי שאלה מהסוג הזה לגבי בקשת פטנט שנכתבה על ידי מישהו אחר – לרוב עורך פטנטים במשרד אחר – אני מתחיל בבחינה מדוקדקת של התביעות ושל העילות לדחיית הבקשה, שהעלה הבוחן. לעתים קרובות מאוד, הבוחן נוקט בפרשנות רחבה מאוד של לשון התביעות, ועל בסיס זה קובע כי ההמצאה ברורה – זאת לנוכח ידע קודם שנראה רלוונטי להמצאת הלקוח רק באופן שולי. הבוחנים מאומנים ליישם פרשנות מסוג זה, על מנת לאלץ את המבקשים להגדיר את המצאותיהם בצורה חדה ומצומצמת יותר. לעיתים, נוכל לייצר ניסוח טוב יותר שיספק את הבוחן.
מצד שני, ישנם מקרים רבים בהם אנו מסיקים שלא ניתן להציל את התביעות כפי שהן, אולי בגלל שהשפה והמושגים מטושטשים מדי, או שמרכיבים מרכזיים של ההמצאה נותרו בחוץ. לעיתים הבוחן פשוט צודק. במקרים אלה אני צולל עמוק לתוך התיאור והשרטוטים בבקשת הפטנט המקורית, וגם לתוך הידע הקודם שצוטט על ידי הבוחן. אני מחפש מאפיינים ספציפיים או משתמש לעיתים במקרים שלא הובאו בבירור במסגרת התביעות הקיימות ואשר יוצאים מתחומי הידע הקודם, ומנסח תביעות חדשות המכסות את התכונות האמורות. גם כאשר נראה כי התביעות החדשות צרות, יש בהן כדי יכולות להיות בעלות ערך מסחרי, ובלבד שהן מכסות תכונות מוצר חשובות – זו נקודה אותה אני בודק עם הלקוח שלנו.
לאחר שהכנתי את התיקון או כתבתי תביעות חדשות, אני בדרך כלל מנסה לתאם שיחת טלפון – המכונה "ראיון" – כדי להציגם בפני הבוחן. בוחני הפטנטים מעריכים כמעט תמיד את העובדה שהמבקש לקח את עמדתם ברצינות ומנסה לפגוש אותם באמצע הדרך באמצעות תיקון מהותי לתביעות. שיחת הטלפון היא גם אמצעי טוב יותר להסביר את מהות האמצאה ואת הבעיה שהיא פותרת – זאת בהשוואה להגשת הערות בכתב בלבד.
בהמשך, אנו מגישים את התביעות והטיעונים שלנו ומחזיקים אצבעות. ברוב המקרים, אנו מצליחים להביא את הפטנט לקיבול אחרי סיבוב אחד או שניים.
ואולם, יש מקרים שבהם פשוט לא ניתן לשכנע את הבוחן, זאת למרות שעשינו כמיטב יכולתנו לכתוב תביעות חדות וברורות, הנתמכות בטיעונים חזקים. בשלב זה אנו מעלים בפני הלקוח שלנו את אפשרות לערער על הדחייה. ערעורים עוברים תחילה לבדיקה על ידי הממונה על הבוחן ומשם לבית דין מיוחד לערעורים, המכונה בארה"ב הוועדה למשפט וערעורים לפטנטים (PTAB). באופן דומה, למשרד הפטנטים האירופאי יש ועדות ערעור ולמנהל הקניין הרוחני הלאומי של סין יש ועדה לבחינה מחדש של פטנטים. בתי דין אלה מורכבים משופטי פטנטים מומחים ומנוסים, שלוקחים את עבודתם ברצינות, וכן – מניסיוננו, בוחנים כל מקרה בצורה אובייקטיבית, ללא משוא פנים (כן, אפילו בסין).
כאשר אנו מגיעים למבוי סתום עם הבוחן – למרות שבאמתחתינו תביעות נוקבות וטיעונים חזקים – אנו מערערים באופן ארגסיבי. זאת הדרך היחידה לשמור על הגינות הבוחן ולרוב החלופה היחידה אל מול נטישה של בקשת הפטנט וויתור על המאבק. אנו משקיעים זמן ומאמצים בכתיבת כתב ערעור משכנע, תוך פירוט הטיעונים המשפטיים והטכניים שלנו. במקרים רבים, לאחר קריאת כתב הערעור שלנו, הבוחן ייכנע וייקבל את בקשת הפטנט שלנו, במקום לנסות לענות על הטיעונים שלנו. כאשר הבוחן אכן מגיש תשובה, אנו מגישים תסקיר תשובה, המפריך את הנקודות שהעלה הבוחן. לאחר מכן, התיק נכנס לתור לדיון בבית הדין לערעורים. בחלק מהערעורים אנו מבקשים להציג את טיעונינו באופן אישי ובעל פה, אך ברוב המקרים אנו מסתמכים על טיעונינו בכתב ורק ממתינים להחלטת בית הדין.
על פני הזנים, רשמנו שיעור הצלחה גבוה בערעורים שהוגשו על ידינו. מניסיוננו לאחרונה, וועדת PTAB הפכה את החלטת הבוחן לדחות את הבקשה והטיעונים שלנו, כולם או חלקם, ביותר מ-75% מהערעורים שהגשנו. אם ניקח בחשבון את המקרים בהם בחר הבוחן שלא להשיב לכתב הערעור שלנו, אחוזי ההצלחה שלנו גבוהים אף יותר. בשורה התחתונה – גם אם אתם חושבים שבקשת הפטנט שלכם הגיעה למבוי סתום, אל תוותרו. התקשרו אלינו.
